יום רביעי, 28 בספטמבר 2016

כנס של נורית לוי - לבית שקט ורגוע


ביום שישי האחרון, בחרתי בבילוי שיתרום לי ולמשפחה שלי וביקרתי בכנס של נורית לוי - מקימה ומדריכה במרכז להכוונה לבית שקט ורגוע.


הרעיון או הגישה מתמקדת בעיקר בכך, שאנחנו, ההורים, מהווים דוגמה אישית לילדינו, והתגובות שלנו למצבים שונים, הן יהיו אלה שהילדים יפנימו.

לדוגמה: לא יעזור לנו  להגיד להם לא להתעצבן, אם אנחנו בעצמנו מתעצבנים על שטויות...
קל לנו להגיד לילדים "תפסיק כבר להתלונן" אבל אנחנו בעצמנו מתלוננים? אנחנו מתרגזים שהם לא מקשיבים לנו, אבל כמה אנחנו באמת מקשיבים? 

האם אנחנו משמשים דוגמה טובה?

חשוב מאוד שנדע ונהיה מודעים יותר להתנהגות ולתגובות שלנו, וגם של ילדינו, שנצפה קצת ונשים לב, איפה האתגרים ואיפה הקושי.
להגיד למשל שהקושי הוא בהתארגנות בוקר, זה כללי מדי, צריך לפרק את זה יותר לפרטים ואז לעשות סדר עדיפויות. עם ילדים גדולים אפשר לשאול אותם, כדי שבעצמם ימנו מה האתגרים שלהם, איתם הם היו רוצים להתמודד ולשפר את מצבם.


חשוב שנשים לב, כיצד אנחנו לדוגמה נכנסים הבית אחרי יום עבודה כשהילדים בבית. האם מלחתחילה אנחנו בתחושה של "לא בא לי, אין לי כוח זה, איזה בלגן, שוב פעם.." או כבר מגיעים "מוכנים לתקיפה", כי הרי ברור מראש שיהיה בלגן וריבים, או.. תצליחו לחייך ולפגוש את הילדים בגישה של "שלום ילדים, איזה יום היה לי בעבודה, בואו נסדר קצת ביחד את הבית".
נדמיין כל אחד מהמצבים ויהיה מאוד ברור איזה תגובות כל אחד מהמצבים יגרור אחריו..

נכון, יש לנו ימים כאלה וכאלה ומצבי רוח משתנים, זה אנושי, אבל גם כאן, אם נהיה מודעים יותר, נוכל גם כאן להקל ולעצור לפני שנתפוצץ. מותר לנו להגיד "תנו לי כמה דקות, אני מחליפה בגדים\מתקלחת, אחרי זה אני איתכם".

חשוב מאוד להכיר את ה"כפתורים האדומים" שלנו וגם את המטענים שלנו, כלומר, מה גורם לנו "להתפוצץ", ללמוד לנהל את הרגשות שלנו ומה גורם לנו להטעין אנרגיות, ולדאוג לכך, לפני שהסוללה תתרוקן!
 
זאת האחריות שלנו ההורים, לנהל את הרגשות שלנו. 

כאו נכנסת גם האחריות לשמר ולהשקיע בזוגיות ובפרגון זוגי.
חשוב מאוד גם שתהיה התאמה בין בני הזוג לערכים שחשובים לנו להקנות.

בנוסף נורית מביאה למודעות, את כל הקולות מהסביבה (היא קוראת להם "הלחששנים"), קולות פנימיים, קולות של אמא, חמה, בעל וגם של עצמנו. לפעמים אנחנו לא ממש מודעים אליהם, אבל הם קיימים ומשפיעים לגמרי על ההתנהגות שלנו.


בהתנהלות מול הילדים, חשוב מאוד להקשיב להם, לא מייד לתת להם עצות, במקרה של התקפי זעם, לא לנסות לחנך, להיות שם בשביל הילד אבל לחכות עם השיחה עד שהמצב ירגע.
לתרגל תקשורת חיובית, מה כן היה טוב, מה כן עשינו ומה כן מבקשים לעשות ולא כל הזמן להגיד מה לא לעשות.
לדוגמה: אנחנו הולכים לסופר עם ילדים קטנים ולהגיד להם כל הזמן "אל תשתוללו, אל תבלגנו, אל תגעו, אל תצעקו".. מכירים? אז תנסו להוריד את מינן ה-"אל" ותנסו לתת לילדים תפקידים, אולי שקית ושיעזור לכם להביא מוצרים מן המדפים, לשים בעגלה וכו'. מתן תפקידים בכלל בניהול הבית, נותן לילד תחושת שייכות אז אל תחשבו שאתם עושים להם טובה אם אתם "מפנקים" אותם ומוותרים להם על מטלות הבית, להפך.

עוד כלי עזר הם "הסכמים", לא חייבים להיות כתובים. דוגמה ובקרוב מאוד רלוונטי לחלק מהשפחות, הקושי בלשבת בארוחת החג. במקום לכעוס ולהתעצבן על הילדים ולהעיר להם כל פעם, תנסו לדבר על כך לפני ולעשות איזשהו הסכם. ההסכם הוא לא "אתה מתנהג כל הערב יפה", כי זה יכול להיות לא בר-ביצוע עבור הילד, אלא משהו בערך כמו, אם יהיה לך קשה מידי, תעשה לי סימן ואנחנו נצא רגע לסיבוב ואז נחזור.

תקשורת חיובית כולל גם פרגון, ופרגון חשוב לא רק על התוצאה, אלא גם על הדרך. תדגישו התמדה, כוח-רצון וכו' ובעת הצורך נוכל להזכיר לו את התכונות האלה גם במצבים אחרים כשיותר קשה להם ובכך לעודד את הילדים.

זה חלק ועל קצה המזלג שתמצתתי לכם כאן, ממה ששמענו בכנס.



מעבר לכנסים וסדנאות, המרכז מציע גם ליווי קבוצות הורים עם ליווי אישי, הדרכות אינטרנטיות

מרכז הכוונה לבית שקט ורגוע - קבוצות הורים , אימון התנהגותי ילדים ונוער

לקבלת פרטים נוספים ומידע על לוח הסדנאות הקרובות התקשרו:  03-9582199  

 או השאירו פרטים בטופס באתר : http://www.nuritlevi.co.il/




  לעדכונים מהבלוג מוזמנים להרשם עם המייל וללחוץ לייק בדף הפייסבוק:

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...