נושא השואה הוא נושא קשה, קשה לתפיסה, להתמודדות, קשה רגשית, אפילו עבורנו, המבוגרים.
בכל פעם כשמתקרב יום הזכרון לשואה ולגבורה, הורים רבים וגם אנשי חינוך עומדים ושואלים את עצמם, האם וכיצד להסביר לילדים את הנושא הזה, את המקרה האיום שקרה בזמנו.
בגילאים קטנים מאוד מיותר להעלות את הנושא, בגילאי גן עירייה כבר מתחילים לגעת בנושא, ילדים שומעים פה ושם וקולטים מהסביבה מילים ויש גם את הצפירה.
עם ילדים חשוב לגעת בנושא מבלי לדבר על זוועות, להשתדל לא להפחיד ולספר רק בדרך שמתאימה לתפיסה של ילד קטן.
כיוון שזה לא קל לביצוע, ספרים בהחלט יכולים לשמש כעזרה גדולה.
הספר "הסודות של סבתא" מאת עיינה פרידמן עוסק בדיוק בנושא זה.
הסיפור מספר על נכד שמבקר אצל סבתו. יש תחושה שיש להם קשר טוב ואוהב, אבל הילד מוצא חפצים מהעבר, הוא שומע על חברים מיוחדים של סבתו ולבסוף רואה את דמעותיה.
אז הסבתא מספרת לו פיסות מן הילדות שלה. כאן בדיוק העזרה שדיברתי עליה קודם, כיצד להסביר לילד. אפשר לעשות זאת דרך הסיפור של הסבתא שמספרת לנכד שלה.
היא מספרת על רגעים קשים, כמו רעב, בריחה, אך ללא תיאור של זוועות.
הילד כמובן לא מצליח להבין הכל, שואל שאלות, בעיקר כאלו שלא מבינות כיצד דבר כזה יכל לקרות, ואיך אף אחד לא עשה משהו כדי להתערב, כמו המשטרה.
הסבתא עונה בכך, שזאת לא היתה המדינה שלהם ושלא היה בזמנו צבא, כך שבעצם היא מפחיתה מן הילד את הפחד.
סוף הסיפור מסתיים בעידוד, מתן תקווה - קיומה של ארץ ישראל, הבית שלנו.
גם באיורים בסוף הסיפור רואים את דגלי ישראל, מה שמתחבר לנו לנושא של יום העצמאות וגם, נותן לנו תחושה של הגנה ובטחון.
הספר מיועד לחטיבה הצעירה וכיתות א-ב.(גילאי 5-9)
"הסודות של סבתא"
מאת ד"ר עיינה פרידמן.
איורים: הילה דאבי.
הוצאת הספרים
"גוונים".
22 עמודים, מנוקד.
מחיר לצרכן 50 ש"ח.
להשיג בכל חנויות הספרים.
ד"ר עיינה פרידמן, אמנית רב-תחומית ואוצרת תערוכות אמנות, מציירת וכותבת
מגיל 8. כבת למשפחה של ניצולי
שואה, היא רואה חשיבות רבה בהקניית ידע והסברים בנושא זה גם לבני הגיל הצעיר.
במקביל לעבודתה כאמנית וכאוצרת תערוכות אמנות, כותבת המחברת ספרי ילדים העוסקים
במצבים מורכבים בחייהם של ילדים בארץ ובפרקים מתולדות העם היהודי. הספר
"הסודות של סבתא" הוא ספר הילדים השמיני שכתבה.
על ההשראה לכתיבת ספרה החדש מספרת ד"ר עיינה פרידמן:
"הרקע שלי כבת למשפחת ניצולי שואה, הטביע עלי חותם, הן בכתיבת הספרים, והן
ביצירות האמנות אותן יצרתי העוסקות בנושא השואה, והחיים שלאחר השואה. אמי עליה
השלום, היתה ניצולת שואה, אחותה-דודתי, היתה רופאה במחנה הריכוז ברגן-בלזן, ניצלה,
ואף כתבה מספר ספרים בנושא. ניתן לאמר כי הושפעתי ממנה בתחום האמנויות בהן אני
עוסקת.
ד"ר עיינה
פרידמן אומרת: "סיפורי אירועים מתקופת השואה ליוו את מרבית ילדותי, הן
מקרובי משפחה, הן מחברים של הורי וחלק מעובדיו של אבי, שהיה תעשיין. רואה החשבון
שלו, היה ניצול אושוויץ, וכילדה נהג להסיע אותי לגן מדי פעם, בתקופה בה התגוררנו
בקריית חיים. הוא לא לקח בחשבון את גילי הצעיר, (5) ונהג לספר לי סיפורים קשים
מתקופת היותו אסיר במחנה הריכוז, כמו למשל כיצד סבלו מתחושת רעב קשה, שהביאה אותם
לאכילת כל מה שהיה בנמצא, כמו נֵרות. במקביל, אחותה של אימי אליה הרגשתי קירבה
רבה, חלקה איתי סיפורים שלא חלקה עם משפחתה הקרובה".
לעדכונים מהבלוג מוזמנים להרשם עם המייל וללחוץ לייק בדף הפייסבוק: 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה