הוזמנתי להרצאה בנושא שיח פילוסופי עם הילדים. אגיד לכם את האמת, זו תקופה קצת עמוסה והתלבטתי אם כדאי לי ללכת ועד כמה זה רלוונטי לי, כי אם תשאלו אותי איזה נושא מעניין או מטריד אותי בהקשר של חינוך וילדים, המילה פילוסופיה לא היתה עולה אצלי.
ניסיתי קצת לקרוא על ההרצאה וראיתי דוגמאות לשאלות של ילדים (למשל על חיים אחרי המוות), שאלות שרוב הילדים שואלים בשלב כזה או אחר ומקשים עלינו ההורים לתת תשובות "נכונות".
למרות העייפות וכל מה שמסביב, החלטתי להגיע להרצאה וכבר בהתחלה כששמעתי את עיקרון הרעיון שקרן סדן מעבירה, לא הצטערתי לרגע שהגעתי.
עם כל מה שקראתי ושמעתי בנושא חינוך, האמת שהזווית שהוצגה בהרצאה, היתה חדשה עבורי.
